גידול דגים בבריכות החל בישראל כבר בשנות השלושים המאוחרות. מדובר בענף חקלאי מצליח במיוחד שרשם יבולים מהגבוהים בעולם בשנות השבעים והשמונים, ותוצריו אף יוצאו לחו"ל. השוק המקומי צורך כ-18 ק"ג דגים טריים לנפש בשנה כשעיקר הצריכה בתקופות החגים. דג הדגל של ארגון מגדלי הדגים הוא האמנון (מושט), המהווה כ- 50% מסך הגידול, אחריו נמצאים הקרפיון, בורי, פורל, מוסר, בס, דניס, אדמונית אמור וכסיף. בריכות הדגים הראשונות הופיעו לאורך חוף הכרמל ובמשך השנים התפשטו למישור החוף, עמק הירדן ועוד, עם פיתוחן של שיטות גידול מתוחכמות ומשוכללות. בשנים האחרונות ענף המדגה כמו שאר ענפי החקלאות, סובל מבעיה של ירידה ברווחיות ומחסור חמור במים שהובילו לגידול דגים באמצעות שיטות אינטנסיביות ומתועשות.

הכיסוי הביטוחי כולל את דגי הבריכות הרגישים למחלות, מזיקים, קרה ומפגעים נוספים כגון: חוסר חמצן במים ופריצת דפנות הבריכה בשל שיטפונות או בעלי חיים.