היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים בשנת 2023: כ-390 מיליון ש"ח –  גידול  של כ-13% לעומת שנת 2022

 

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "החקלאים הם החוסן הלאומי של מדינת ישראל – היחס לחקלאות הישראלית חייב להשתנות ואסור שיחזור לימים של לפני המלחמה"

על פי נתוני השירות המטאורולוגי, שנת 2023 הייתה אחת משלוש השנים החמות ביותר בישראל מאז החלו המדידות בשנת 1950. ואכן, נזקי ההתחממות הגלובאלית באים לידי ביטוי באופן קיצוני בהיקף הפגיעה בחקלאות הישראלית. מסיכום נתוני 2023 שנערך בקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת עמד היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים על כ-390 מיליון ₪. גידול של למעלה מ-13% לעומת שנת 2022. יתרה מזאת, מבדיקה שנערכה בקנט עולה כי היקף הנזקים בשנה החולפת היה השני הגבוה ביותר ב-15 השנים האחרונות. למעשה, במהלך 15 השנים האחרונות רק בשנת 2015 היקף הפיצויים ששילמה הקרן לחקלאים היה גבוה יותר ועמד על כ-521 מיליון ש"ח.  בקנט מציינים כי המגמה של גידול מתמיד בהיקף הפגיעה בגידולים החקלאיים כתוצאה ממזג אויר היא תופעה עולמית, הבאה לידי ביטוי באופן קיצוני עוד יותר בישראל. בקנט, אומרים כי במיוחד על רקע המלחמה בעזה והפגיעה הקשה בחקלאים, היחס לחקלאות הישראלית חייב להשתנות ואסור שיחזור לימים של לפני המלחמה.

 

קנט פועלת מאז שנת 1967 במטרה להעניק רשת ביטחון לחקלאי ישראל במקרים של נזקי טבע ואקלים. קנט הוקמה כחברת ביטוח על ידי ממשלת ישראל בשיתוף 14 ארגונים חקלאיים ביניהם המרכז החקלאי (התאחדות חקלאי ישראל), התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי, מועצת הייצור החקלאית ואחרים. החברה מבטחת את ענפי הגידול המובילים בישראל והיא נחשבת לאחת המתקדמות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים לענפי החקלאות השונים. בהקשר זה יצויין כי קנט מבטחת רק נזקים הנגרמים כתוצאה מפגעי מזג אוויר. נזקים הנגרמים למגדלים כתוצאה מהמלחמה מכוסים ע"י מס רכוש ואינם נכללים בהיקף הנזקים השנתי אותו מפרסמת החברה.

אירועים אקלימיים שנחשבו  בעבר לקיצוניים, הופכים לתכופים ועוצמתיים יותר

מסיכום נתוני 2023 עולה כי בשנה החולפת התקבלו בקנט למעלה מ-12,200 דיווחים על נזקים לגידולים השונים. זאת לעומת כ-11,000 בשנת 2022. עיקר הנזק בשנה האחרונה נגרם כתוצאה מאירועי ברד, חום קיצוני, מחלות,  אירועי גשם חזק במיוחד וסערה. במהלך השנה החולפת אירעו מספר אירועים קיצוניים שגרמו, בתקופה קצרה, לנזקים גדולים לגידולים החקלאיים. בחברה מציינים כי כתוצאה מההתחממות הגלובאלית מדובר בתופעה שהולכת ומחמירה עם השנים, כאשר אירועים אקלימיים שנחשבו בעבר לקיצוניים, הופכים לתכופים ולעוצמתיים יותר. לקראת סוף ינואר ובתחילת פברואר התחוללה סופה חורפית עזה שהביאה לפגיעה בגידולים השונים. בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות. בחודש אפריל, בחול המועד פסח,  התרחש אירוע ברד חריג לתקופה שגרם לנזקים קשים לפריחה של הפירות המוקדמים ובכללם דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. גם כרמי היין נפגעו קשה. בהמשך השנה, חודש יולי היה החודש החם ביותר מאז שהחלו המדידות ובחודש אוגוסט התרחש גל חום קיצוני. גל החום גרם לתמותה של מאות אלפי עופות, בעיקר בלולים בצפון הארץ, ולפגיעה של נזקי חום בענפי פירות, ובעיקר בגדולי תפוח ומנגו שהיו לקראת קטיף. זאת כתוצאה ממכות שמש בפירות שגרמו לפסילת הפרי. בגידולי ירקות נזקי החום גרמו לפגיעה בשתילים, למכות שמש בפרי ולבעיות בהפריה. עיקר הירקות שנפגעו היו אבטיח, מלון, פלפל, תירס ועגבניות לתעשיה. גם כאן מדובר בגידולים שהיו לפני הקטיף ולכן הפגיעה הקשה. בחודש ספטמבר היינו עדים  לאירוע חריג של גשמים מוקדמים כאשר בדרום הארץ נמדדו 40 מ"מ של משקעים. הגשמים המוקדמים פגעו קשות בגידולי הבוטנים, בעיקר בישובי עוטף עזה, ובשדות הכותנה בכל הארץ. גידולים אלו נפגעו באופן קשה מאוד ובהיקף שלא זכור בעשור האחרון.

הנזק הגדול ביותר:  לענף הפירות

מהנתונים עולה כי את עיקר הנזק בשנה החולפת ספגו מגדלי הפירות ובכללם מגדלי הנקטרינה, התפוח והאפרסק. עבור הנזקים לגידולי הפירות קנט תפצה את המגדלים בקרוב ל-130 מיליון ש"ח. את מגדלי הירקות, ובכללם מגדלי העגבניות, מלפפון ואבטיח, תפצה קנט בכ-79 מיליון ש"ח. נזקים גדולים נוספים נגרמו למגדלי האבוקדו (כ-21.5 מיליון ש"ח), מגדלי אגוזי האדמה (כ-16 מיליון ש"ח), מגדלי ההדרים (כ-14.5 מיליון ש"ח) גפן היין (כ-12 מיליון ש"ח) והכותנה (כ-11 מיליון ש"ח). ההתחממות הגלובלית פוגעת גם בבעלי החיים ובכלל זה להתפרצות מחלות ומזיקים שונים. עבור נזקי שנת 2023 קנט תשלם למגדלי הלול, הבקר, הצאן והמדגה למעלה מ-70 מיליון ש"ח.

"החקלאים הם החוסן הלאומי של ישראל"

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, המלחמה הוכיחה שוב את החשיבות הקריטית של החקלאות המקומית ואת היותם של החקלאים הישראלים החוסן הלאומי של מדינת ישראל. "משבר האקלים העולמי, וביתר שאת המלחמה, הוכיחו כי לא ניתן להסתמך על ייבוא" אומר תורג'מן. "בשל משבר האקלים מדינות שונות מגבילות ייצוא של תוצרת חקלאית משטחן ומדינות, כמו טורקיה, הפכו לעויינות. לעומת זאת, מגדלי הגד"ש (ירקות ופלחה) והרפתנים בעוטף היו הראשונים לחזור לפעילות. הלולנים בצפון ממשיכים לספק תוצרת טריה של ביצים,  תחת מטחי מרגמות וטילי נ.ט. ומגדלי הפירות ממשיכים בפעילות, למרות המחסור העצום בעובדים. כל זאת על מנת שלכולנו תהיה תוצרת חקלאית טריה וזמינה".  לדברי תורג'מן,  אסור בשום אופן לחזור למצב שהיה לפני המלחמה, שבו החקלאות הישראלית נמדדת רק לפי מחיר העגבנייה, והאם אפשר להוזיל את מחיר העגבנייה בחצי שקל באמצעות יבוא מטורקיה, במקום הגדלת התמיכה בחקלאות הישראלית. "לממשלה יש הזדמנות לחוקק ולגבש תוכנית לאומית לחיזוק החקלאות באמצעות ביטוח, כמו שעושות מדינות אחרות. זו הדרך היעילה והשקופה ביותר לתמוך ישירות בחקלאות המקומית, להפחית את הסיכונים הכלכליים של החקלאים, לעודד אותם להישאר בתחום, וחשוב מכך: לעודד את הדור הבא של החקלאים".